הפעם הם באמת כבר עברו כל גבול. והפעם החלטתי לא לשתוק. נמאס לי שמיעוט דתי, מחליט לשנות את אופי החיים בבניין בעל הרוב החילוני המוחלט בו אני חי, לטובת איזו גחמה דתית אישית וחסרת התחשבות.
אבל אני מקדים את המאוחר. אתחיל מהתחלה.
אני גר בראשון לציון כבר יותר מ-6 שנים, בשכונה חילונית למהדרין. למעט בית כנסת בודד מתחת לבית, השכונה היא בעלת צביון חילוני, כולל אפילו מכולת רוסית לא-כשרה ונפלאה. הבניין בו אני גר, הוא למעשה קומפלקס של שני בניינים, האחד בן 16 קומות (הבניין בו אני מתגורר) ובניין בן 14 קומות. בסה"כ, מתגוררות ב-2 הבניינים כ-150 משפחות (ובבניין שלי – 80 משפחות). הבניין מאוכלס באנשים בגילאים שונים – ממשפחות צעירות ועד לפנסיונרים (כשלחלקם ישנן גם מגבלות רפואיות אלו או אחרות).
אבל לפני שנתיים וחצי בערך, משהו התחיל להשתנות. זה התחיל במודעות בכניסה לבניין, שמודיעות על כנסים של מחזירים בתשובה, עם הופעות של זמרים חרדים. אחת המשפחות – שהחלה "להתחזק" – עשתה שימוש בלוח המודעות של הבניין בלובי לצורך כך. כשחבר בוועד הבית ביקש להסיר את המודעות, הוא נתקל באלימות פיסית ומילולית מצד אותה משפחה (כי הרי אין דבר שאומר "ואהבת לרעך כמוך", כמו נגיחה בראש של רעך).
במקביל, באחת מאסיפות הדיירים, ביקשה המשפחה, המתגוררת אצלינו בקומה השנייה (מתוך 16, כאמור), להחיל על הבניין מעלית שבת, כשלפחות אחת מ-2 המעליות תפעל במתכונת שבת בכל סופי השבוע. לבקשה זו, הצטרפו עוד 2-3 משפחות מהבניין השני. מאחר ומדובר בשינוי מהותי – שכן כאמור, מדובר ב-50% מהמעליות של כל בניין – הוועד העביר משאל בכתב בין כל הדיירים ובו שאלה פשוטה: האם אנו מעוניינים במעלית שבת או לא. על מנת לבצע שינוי זה, על פי חוק, נדרש רוב של 75% מהדיירים. התשובה שהתקבלה הייתה "לא" רבתי. למעט אותה משפחה בבניין שלנו, ההצעה לא קיבלה תמיכה מאף משפחה נוספת.
שנה חלפה, מודעות על כנסי מחזירים בתשובה נתלו והוסרו תדיר, והגיע היום בו התכנסנו לאסיפת דיירים נוספת – ושוב, הועלתה ההצעה למעלית שבת, ללא משאל פרטני הפעם – וגם הפעם, זכתה ההצעה להתנגדות גורפת – למעט אותן משפחות בודדות מ-2 הבניינים גם יחד. הוועד שאל את המבקשים מהי העלות של שינוי זה, ואלה טענו שניתן לעשות את השינוי ללא עלות. אף על פי כן, ההתנגדות לרעיון לא פחתה.
חצי שנה עברה מאז, וכבר חשבתי לתומי, שהסיפור הזה מאחורינו. אך אתמול התברר, שאותן משפחות לא אמרו נואש, והחליטו – בעזרת הוועד – לעשות מחטף, ולהודיע לנו, מהיום למחר (מילולית ממש!), שהחל ממחר תתחיל לפעול מעלית שבת בשעות מסוימות בבניין שלנו – בגלל אותה משפחה בודדת. המעלית תפעל במתכונת זו בשעות מסויימות במהלך השבת: בימי שישי לפני ואחרי כניסת השבת, בשבת בבוקר – לפני ואחרי התפילה, בשבת צהריים – לפני ואחרי התפילה וכן במוצ"ש – לפני ואחרי התפילה. אחת המעליות תעצור בכל הזמנים הללו בקומה השנייה. כמו כן, אותה משפחה תחזיק בבעלותה מעין מפתח, שיאפשר לה לשנות את השעות כרצונה (אותו דבר בדיוק, יקרה גם בבניין השני, שבו ישנן 2-3 משפחות בקומות שונות).
המודעה הזו – שנתלתה כלאחר יד לצד המעליות בלובי – הצליחה להרתיח אותי.
מלבד העובדה, שהתקבלה החלטה חד משמעית ובאופן דמוקרטי שלא להחיל מעלית שבת בבניין שלנו, הוועד גם טרח לבקש מאיתנו – ברוב חוצפתו – "סובלנות" כלפי המהלך. כרגיל, ה"סובלנות" פועלת רק בכיוון אחד: החילונים חייבים להתחשב ברגשות הדת. 79 משפחות צריכות לקבל את העובדה, שהמעלית תשרת באופן פרטי משפחה אחת.
ומה אם חס וחלילה יהיה מקרה חירום רפואי (בקומה שלנו, קומה 14, למשל – יש זוג מבוגרים מאוד, שאינם בקו הבריאות)? Fuck It – שיחכו, או שיתחננו מהמשפחה בקומה השנייה, שתיאות לשנות את אופן פעילות המעלית בשבת. היא זו שתחליט, באופן בלעדי, מהו פיקוח נפש, ולמי ניתן "לחלל את השבת".
זה נשמע אולי כמו מקרה פעוט – אבל מבחינתי, הסיפור הזה לא יעבור בשתיקה.
כבר כתבתי מכתב לוועד הבית (שגם פרסמתי אותו בצמוד למודעה שלהם), שדורש מהם לבטל את ההחלטה, לפחות עד אשר יתבצע משאל דיירים חדש. לא ייתכן, שהחלטה כזו תתקבל במחטף, ללא דיון עם הדיירים, ובניגוד מוחלט להחלטה שהתקבלה (למעשה היה דיון – ו-99% התנגדו…). העובדה שהחברה שמנהלת את הבניין, "הסכימה לבצע את השינוי ללא עלות", היא לא מעניינינו. העלות היא לא הבעיה העיקרית. לא ייתכן, שמשפחה אחת מתוך 80 משפחות, תחליט על דעת עצמה, שהיא דורשת "סובלנות" מכולם – העיקר שלא תיאלץ לעלות 2 קומות במדרגות או ללחוץ על כפתור בשבת.
אם הדבר הזה לא ישתנה. אני מתכוון להעביר משאל עצמאי בין הדיירים – כדי לבטל את ההחלטה. נמאס לי כבר מהכפייה הדתית. ה"סובלנות" שלי נגמרה.
פוסטים קשורים:
